עורך דין תעבורה E&N

נהיגה בשכרות – סירוב לבדיקת ינשוף, מהן ההשלכות?

נהיגה בשכרות נחשבת לאחת מעבירות התעבורה החמורות ואף הנפוצות ביותר במדינת ישראל, הן בקרב בני נוער שחוזרים מבילוי, והן בקרב מבוגרים. משמעות הדבר היא כי כולם עשויים להיתפס בבדיקת ינשוף ולהיחשב בעיני החוק כשיכורים. נהגים רבים נוטים לחשוב שאם יבחרו לסרב לבצע את בדיקת הינשוף, עונשם יהיה פחות חמור ממה שהוא עשוי להיות, אך אין כך הדבר.

נעצרתם לבדיקה אקראית ונדרשתם בביצוע בדיקת נשיפה? האם נהגים מחויבים בביצוע הבדיקה? מהן ההשלכות לסירוב לבדיקה? כל אלו ועוד, במאמר המלא שלנו.

מתי נהגים עשויים להידרש בביצוע בדיקת ינשוף?

בדיקת שכרות מתקיימת ברחבי ישראל באופן קבוע על ידי משטרת התנועה, המחסומים נפרסים בד"כ במקומות אטרקטיביים(אזורי בילוי וכדומה) כאשר כל נהג עשוי להידרש בביצוע בדיקת נשיפה, מבלי שקיים חשד לקיום עבירת נהיגה בשכרות. בנוסף, בעת התרחשות תאונת דרכים, הנהגים המעורבים עשויים להידרש בביצוע בדיקת שכרות ואם אין ביכולתם לבצע את הבדיקה(לאור הפציעה) מותר לבצע בדיקת דם גם בהיותם מחוסרי הכרה. יש לציין כי גם הממונים על הרכב, כדוגמת מורי נהיגה או מלווים של נהג חדש, עשויים להידרש בביצוע בדיקת שכרות גם אם הינם נמצאים מאחורי ההגה זאת אומרת במהלך שיעור נהיגה או בזמן הליווי. חל איסור מוחלט על הממונים להימצא כשיכורים בזמן מילוי תפקידם.

האם חלה החובה לבצע בדיקת ינשוף?

עד דצמבר 2005 הייתה משטרת ישראל מוגבלת בסמכותה לדרוש מן הנהגים השונים להיבדק. שוטרים היו רשאים לדרוש בביצוע בדיקת שכרות רק אם היה קיים חשד סביר להיותו של הנהג שיכור. חשד סביר לא כלל ריח אלכוהול מהאוטו, אלא היה צורך לחשד ממשי, לרבות: ביצוע עבירות תנועה, נסיעה בצורה לא תקינה לדוגמת נסיעה בזיגזג, או שמא במקרה בו הנהג מעורב בתאונת דרכים. להבדיל, כיום השוטרים רשאים לדרוש ביצוע בדיקת שכרות מכלל הנהגים ללא קשר לקיום חשד סביר. לאור העובדה כי בדיקת ינשוף ניתנת לעשייה רק על ידי אנשים המיומנים לכך, ובנוסף היא לא ניתנת לביצוע בשטח כיום טרם בדיקת הינשוף, בעת עצירה לבדיקה אקראית, גורם האכיפה(שוטר) יבקש מהנהגים לבצע בדיקת נשיפון, לאחר תוצאות הבדיקה אם התוצאות מעידות על שכרות, יידרשו הנהגים לבצע את בדיקת הינשוף. במקרה של תאונת דרכים, בסמכותו של השוטר לדרוש גם בדיקת דם או שתן.

בעבר, עד התיקון בסוף 2005, נהגים שסירבו לבצע בדיקת שכרות כדוגמת ינשוף, בד"כ בתי המשפט נהגו להרשיע אותם בעבירת הסירוב, אשר העונש בגינה הוא שנה אחת של פסילה בשונה מהיום בו המחוקק פוסק מינימום 24 שנים חודשי שלילה במקרה של נהיגה בשכרות.

מתי סירוב לבדיקת ינשוף עשוי להיות מוצדק בפני בית המשפט לתעבורה
כפי שצוין קודם לכן, נהג שיסרב לבצע בדיקת ינשוף, יהיה צפוי לקבל כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. בהגיעו לבית המשפט, הנאשם או עורך הדין מטעמו יצטרכו להוכיח את הדברים הבאים:

  1. בעת דרישתו של השוטר לביצוע בדיקת ינשוף, הוסבר לנהג מהי מטרת נטילת הדגימה
  2. יש להראות האם השוטר אכן ביקש את הסכמתו של הנאשם לביצוע הבדיקה
  3. הפרמטר החשוב ביותר בתיק סירוב הוא, להוכיח האם הוסבר לנאשם את המשמעות המשפטית של סירובו לביצוע הבדיקה.

לאור האמור, בהתקיים התנאים שציינו זה עתה קמה "חזקת השכרות" לנהג זה. חשוב להבין כי המחוקק מבהיר לשוטרים כי תפקידם העיקרי הוא למנוע מנהגים לבצע עבירת סירוב בהתאם לקבוע בתקנה 169 לתקנות התעבורה. אנו נתקלים לא מעט במקרים בהם השוטרים לא מבינים לעומק את מטרת המחוקק ולכן נעשה עבורכם סדר בדבר. במקרה בו נהג שתה כמות מזערית של אלכוהול, אך מחוסר ידע, או שמא מלחץ שהתעורר בו הוא עשוי למצוא עצמו נאשם בנהיגה בשכרות לאור סירובו, כאשר הלכה למעשה אם היה בוחר לבצע את בדיקת הינשוף, היה עשוי להימצא בגופו כמות אלכוהול נמוכה בגופו ככזאת הפחותה מן האסור בתקנות והיה משוחרר לדרכו. לצערנו הרב היום כאשר שוטרים מזהים נהג בעייתי שלא מעוניין להיבדק, הם לא טורחים להסביר לנהגים את חשיבות ביצוע הבדיקה ומשחררים אותם לדרכם עם כתב אישום בגין נהיגה בשכרות.

האם נשיפה חלשה עשויה להיחשב לסירוב לבדיקת ינשוף?
אנו נתקלים לא מעט במקרים בהם נהגים מנסים להכשיל את הבדיקה באופן מכוון על ידי נשיפה חלשה. לכאורה, נשיפה חלשה עשויה לא להיתפס במכשיר, ועל כן משמעות הדבר היא סירוב לבדיקת שכרות. נהגים שאין בידם כל סיבה מוצדקת לנשיפה חלשה כמו מחלה נשימתית לרבות: אסטמה או מחלת ריאות, יהיה צפויים לקבל כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. אנו למדים על כך מפס"ד לירן ברק כהן נגד מדינת ישראל(6812/07), בו נקבע ע"י המחוקק כי נשיפת אוויר בכמות שאינה מספקת למכשיר הינשוף, נתפסת לכאורה כסירוב.

חשוב לזכור כי לשוטרים מותר לעצור נהגים בכל עת ולדרוש מהם לבצע בדיקת נשיפה גם ללא כל סיבה מוצדקת לכך. יחד עם זאת, בדיקת דם או בדיקת שתן יהיה ניתן לדרוש רק במקרה של קיום חשד סביר או בעת התרחשות תאונת דרכים.

משמעות הסירוב בחוק

סירוב להיבדק בבדיקת ינשוף או שמא בבדיקת דם או שתן מעוגנת בחקיקה, בפקודת התעבורה, סעיף 64ב'(ב2), כאשר לפי הפקודה: בעת דרישת השוטר מהנוהג ברכב או מהממונה על הרכב לבצע בדיקת נשיפה/ דם/ שתן, חלה עליו החובה להודיע על מטרת נטילת הדגימה. לאחר הסבריו של השוטר, הנהג או הממונה יידרשו לתת את הסכמתם לביצוע הבדיקה, אם יבחרו לסרב, יוסבר להם על ידי השוטר על המשמעות המשפטית של סירובם למתן דגימה. במילים אחרות, בכדי להרשיע את הנהגים בהגיעם לבית המשפט, יש צורך בתיאור מפורט של השוטרים בנוגע לאופן ההסברים שניתנו לרבות:

  • הוסבר לנהג על מטרת נטילת הדגימה
  • הוסבר כיצד יש לנשוף למכשיר(במקרה של בדיקת ינשוף)
  • הוסבר לנהג בדבר המשמעות המשפטית של סירוב למתן דגימה

האם כל סירוב לביצוע בדיקת שכרות עשוי להוביל להרשעה?

בהתאם לכלל היבש כל סירוב לביצוע בדיקת שכרות או הכשלת הבדיקה באופן מכוון על ידי נשיפה חלשה, יובילו את הנהג לדוכן הנאשמים בבית המשפט, כאשר קיימת סבירות גבוהה להרשעה בגין נהיגה בשכרות. אך לכלל זה קיימים חריגים, במקרה בו נהג חולה במחלה בריאותית הקשורה לריאות כמו למשל: אסטמה, כאשר אין ביכולתו לנשוף כמות אוויר מספקת, בצירוף של מסמכים התומכים בטענה זו, עשוי בית המשפט לזכות אותו מן האשמה אך ייבדקו מספר דברים קודם לכן לרבות: האם הנהג ניסה לנשוף בכל זאת? כמה פעמים הוא ניסה? מה מצוין במסמכים הרפואיים וכן הלאה.

האם יש הבדל בעבודת עורך דין תעבורה בתיקי סירוב לעומת תיקי נהיגה בשכרות שנמדד בינשוף?

בהחלט! בעת טיפול של עורך דין בתיק נהיגה בשכרות שנמדד בינשוף, תידרש התביעה להוכיח מספר דברים:

  1. האם מכשיר הינשוף עבר כיול כנדרש?
  2. האם מפעיל הינשוף בעל הסמכה לביצוע הבדיקה?
  3. האם התבצעו 2 בדיקות בהפרשים הנדרשים?
  4. היכן בוצעה הבדיקה? במקום נטול אדים ועשן?
  5. האם הנהג הנבדק היה בקשר עין רציף מרגע העצירה ועד לרגע הבדיקה?

כמובן שקיימים עוד פרמטרים אשר ייבדקו על ידי עורך הדין. במקרה זה, עורך דין תעבורה מיומן עשוי להביא לנהג הקלה בענישה לרבות: ייחוס סעיף עבירה מקל, ועד לזיכוי מלא מן האשמה בהתאם לנסיבות. לעומת זאת, טיפול בתיק נהיגה בשכרות מכוח סירוב, קשה יותר להתמודדות בבית המשפט מכיוון שנטל ההוכחה הוא על הנהג עצמו. במקרה שכזה יש להוכיח שלא הוסבר לנהג כראוי על משמעות סירובו, או שמא קיימת לו בעיה רפואית אשר מונעת ממנו לבצע את הבדיקה כנדרש.

נהיגה בשכרות – סירוב לבדיקת ינשוף, מהן ההשלכות?

במאמר זה דיברנו על: